צלוליט או באנגלית Cellulite (צלולייט) הנו שינוי במראה העור אשר לעיתים מתואר כ"עור קליפת תפוז" או עור בעל חזות של גומות, מופיע בד"כ באזור הירך והישבן ולעיתים בתחתית הבטן ובזרועות אצל נשים בריאות.
לכ-85 אחוז מהנשים לאחר גיל ההתבגרות, יש צלוליט בדרגה כזו או אחרת. נדיר למצוא צלוליט אצל גברים.
המונח צלוליט הופיע לראשונה בספרות הרפואית בצרפת, בתחילה המאה ה-19 .
השם המקורי, צלוליט, מרמז על כך שהמדובר במחלה אך שנים רבות של מחקר פסלו מחשבה זו.
מה זה בדיוק צלוליט?
בכדי להבין מה זה צלוליט צריך קצת לפרט על המיקרואנטומיה של העור.
שכבת העור העליונה נקראית אפידרמיס, מיד מתחתיה נמצאת שכבת הדרמיס אשר הנה עשירה בזקיקי שיער, בלוטות זיעה, כלי דם, קולטנים עצביים ורקמת חיבור.
השכבה הבאה הנה הראשונה מבין שתי שכבות של שומן תת עורי. ההבנה מבוססת ההוכחות היא שהצלוליט מקורה בשכבה הראשונית של השומן התת עורי, שם תאי השומן מאורגנים בצורה אנכית אצל נשים.
בהתאם להסבר המדעי, צלוליט נגרמת כתוצאה מפלישות קטנות של שומן אל תוך שכבת הדרמיס. חדירות שומן אלו אל תוך שכבת העור הן הן הגורמות לעור לקבל מראה של מהמורות המאפיין כל כך את הצלוליט.
תיאוריה זו של גורם היווצרות צלוליט אושרה באמצעות טכנולוגיות כמו MRI , באמצעות סונוגרפיה וכן על ידי ביופסיה של העור.
דיאגרמה זו מדגימה בצורה פשוטה את המבנה העורי והתת עורי אצל נשים וגברים
קיימות מספר תאוריות המנסות להסביר כיצד נוצר צלוליט בגוף האדם. חשוב להבין את התאוריות השונות בכדי להיות בעלי יכולת להעריך את יעילות הטיפול שאנו מציעים כאן.
1. תאי שומן הנמצאים בשכבה התת עורית, מסודרים כאשכולות המוקפות ברצועות של רקמת חיבור (קולגן). כאשר תאי השומן במבנה , מתרחבים או כאשר מים נאגרים באשכול המוקף רקמת חיבור, חלה התרחבות הלוחצת על רקמת החיבור אשר מטבעה אינה אלסטית. כתוצאה מכך נוצרות גומות על פני העור או מה שנקרא Dimpled Skin.
2. רקמת החיבור העשויה קולגן , משתנה בצורה הדרגתית ולוחצת כלפי מעלה, אל עבר שכבות העור. תהליך זה מחליש את תמיכת רקמת החיבור ובכך מתאפשרת הרניה של שומן או יציאת שומן לכיוון שכבות העור מה שגורם לקבלת מראה עור דמוי מהמורות - צלוליט.
3. תיאורית השינויים בכלי הדם מתאר תהליך המתחיל בהדרדרות המערכת הוסקולרית ואשר המשכה מתבטא בתופעת ה-Edema או בעברית בצקת, היפוקסיה רקמתית (רמת חמצן נמוכה ברקמות) וליפוגנסיס (תהליך היווצרות חומצת שומן).
4. תיאוריית גורמי הדלקת- תהליך דיפוזיה והופעה של תאי דלקת כרונית כולל מקרופאג'ים ולימפוציטים בסיבי רקמת החיבור.
5. התיאוריה החמישית מהווה כיום הבסיס לרוב הצעות הטיפול עבור הפחתת צלוליט. התיאוריה אומרת כי חסימה של זרימה לימפטית ו/או זרימה של כלי הדם, גורמת לאגירה יתרה של תאי שומן ברקמת החיבור.
גומות או מהמורות על פני העור יראו רק כאשר נלחץ על העור או נצבוט אותו
3. צלוליט דרגה 2 - ראו בתמונה מספר 6 - זהו מצב צלוליט נפוץ ביותר
מאופין באזורים רחבים של נוזלים מיותרים.
מראה עורי של "קליפת תפוז"
ניתן לצפות בגומות /מהמורות על פני שטח פני העור.
קשיות מועטה.
4. צלוליט דרגה 3
גושים נראים, רבים, תחת העור
קשיות מורגשת בעור וכן גומות שנראות לעין
גבשושיות במצב בינוני עד קשה
5. צלוליט דרגה 4 , ראו תמונה 8 ו8א
מראה עור שדומה ל"קיפולי מזרן"
גושים קשים, רבים וגדולים , תחת פני העור אשר יתכם ויכאבו כאשר נוגעים בהם.
קשיות רבה ושקעים מרובים.
מדוע צלוליט ( או צלולייט) מהווה בעייה?
ההפרעות השונות המאפיינות את תופעת הצלוליט , מלבד המראה החיצוני של העור והשינויים בזרועות, בידיים, בבטן , בברכים ובאזור המותניים והאגן, יתכנו גם השינויים והתופעות הבאות: רגישות משתנה, כאב, כבדות, שינה לא שלווה, רגליים קרות, שינוי בצבע העור, עור יבש, עייפות, בצקת.
בנוסף להפרעות ולשינויים אלו, מתלווה לצלוליט גם שינוי בחילוף החומרים על רקע אנדוקריני, אשר משפיע על המערכת המיקרוסירקולאטורית (תנועת נוזלי הדם והלמפה בכלי הדם הקטנים). ההפרעות הללו גם מושכות את שימת ליבנו לתפקוד ולתהליך הפינוי והניקוז של האורגניזם כולו.
אחרון ולא חביב, תופעות אלו של הצלוליט גורמות לחוסר נוחות שאינה נסבלת, של פגיעה באסתטיות.
הפגיעה הבלתי נסבלת באסתטיות גורמת לרבים לבצע כמעט כל סוג של טיפול כביכול תרפאוטי בכדי לפתור את הבעייה.
לצערנו, להרבה מ"טיפולים" אלו אין כלל בסיס מדעי.
המאמצים צריכים להתרכז בתיקון והתאוששות חילוף החומרים הבעייתי ברקמה וכן בשיפור טונוס הרקמה , בשילוב עם בקרה על השינויים האנדוקריניים-מטבוליים אשר עלולים לגרום לשינויים ונזק אותו לא ניתן לתקן ואיננו מדברים רק על הפן האסטתי.
למרות שהשיקול האסטתי אינו דאגתו הראשונה של הרופא, אין להמעיט ערך בכך ויש לקחת זאת בחשבון.
עלינו לזכור תמיד כי טיפולים אסתטיים אשר אינם יעילים או יעילים באופן מועט במיוחד מובילים לשלוש השלכות שאין מהם מנוס: פגיעה קלינית, נזק אסתטי ויותר נפוץ- נזק פסיכולוגי ניכר.
טיפול בצלולייט
גם הטוב שבטיפולים העכשוויים לצלוליט הראה שיפור מתון בהופעה של צלוליט ורוב השיפורים הללו אינם מחזיקים לאורך זמן. מחקרים על טיפול בצלוליט הנם בד"כ מאופינים בקבוצות קטנות של מטופלים, בחוסר קבוצת בקרה, מגבלה בסמיות בקרב הנבדקים ובכשלון במבחן המובהקות הסטטיסטית.
לכן, ה"הצלחה" של כל שיטת טיפול להסרת צלוליט, הפחתת צלוליט או העלמת צלוליט מחייבת בדיקה זהירה אצלכם.
עם זאת, קיימים טיפולים מענינים הזמינים כיום, להפחתת צלוליט ותאי רקמת שומן אשר נמצאים בשימוש נרחב על ידי רופאי עור ומנתחים פלסטיים.
אנו נספק כאן סקירה מהירה על טיפולים עכשווים אלו וכן נדון במנגנון הפעולה המוצע שלהם. בנוסף, נסקור כאן גם אופציות טיפול חדשות יותר המבוססות על פזיולוגיית והתנהגות ביוכימית של תאי שומן ורקמת שומן, כאבן דרך אפשרית למחקר עתידי בטיפול בצלוליט.
אנדרמולוגיה
אנדרמולוגיה או לישת העור הנה שיטה אשר אינה מערבת תרופה, אשר עושה שימוש באמצעים מכאניים בכדי לשנע את השומן התת עורי באזורים בעלי הצלוליט. המדובר בטכניקה להפחתת צלוליט אשר באמצעות מכשיר מייצרת עיסוי -שאיבה בכדי להגדיל את הזרימה הלימפטית והוסקולארית התת עורית.
אופן הפעולה המוצע הוא שעור המטופלת מורם לתוך סט של רולים תחת לחץ ואקום נמוך. תנועת הגלגול והבדלי הלחץ , כך נטען, מטרתם לשפר את חוסר הסדר של מבנה הרקמה התתעורית ואת הזרימה הלמפטית.
התהליך מבוצע פעמיים בשבוע , כאשר זמן כל טיפול נע בין 10 ל-45 דקות. למרות המחיר הגבוה של טיפול האנדרומולוגיה , אין עדות מספקת אשר תתמוך ביעילות.
שאיבת שומן (ליפוסקשן)
שאיבת שומן מסורתית הנה פרוצדורה ניתוחית להסרת שומן מיותר מאזורי גוף מקומיים. למרות שטכניקות שאיבת השומן התפתחו באופן דרמטי בעשור האחרון, עדיין, המדובר בהליך פולשני אשר טומן בחובו סיכוי משמעותי לסיבוך ,במהלך הניתוח ולאחריו. בשעה שהליך שאיבת שומן עשוי להפחית מצבורי שומן התת עוריים העמוקים , האפקט הטיפולי במרכיבי השומן השטחיים יותר, כמו בצלוליט, מאכזבים לעיתים.
עיצוב רקמת שומן אולטראסוני הנה שיטה אשר נראית כמוצלחת יותר ובטוחה יותר להפחתת צלולייט לעומת שאיבת השומן המסורתית. עם זאת שאיבת שומן עדיין אינה שיטה מומלצת לצלוליט עקב הפוטנציאל לתוצאה קוסמטית דלה.
שאיבת שומן המבוססת לייזר הפכה לפופולארית בקרב מנתחים ודרמטלוגים כטיפול מועדף בשומן מקומי. השיטה יכולה לתת מענה לשטחי עור קטנים אך היתרון והיעילות על שאיבת שומן מסורתית מחייבת מחקרים מבוקרים נוספים.
גלי רדיו ולייזר
המדובר במכשירים לא פולשניים המישמים תדרי רדיו יוניפולארים ודיפולאריים המבוססים על יצירת חום כתוצאה מהאינטראקציה בין הרקמה והמים בתוך מצבורי השומן. מכשירים אלו משלבים אור בתדר קרוב לאינפרא אדום ובין תדר גלי רדיו עם פעולת שאיבה מכאנית או מסאז' המיושם ישירות על העור באמצעות אפליקטור ידני.
נטען כי הטיפול בגלי רדיו ולייזר מפחית את הדלדול ברקמת שומן מקומית , בהחלקה של הצלוליט ובמתיחת העור. בסיס מנגנון הפעולה המדוייק עדיין אינו בהיר דיו. מחקרים קטנים באמצעות מערכות אלו הפגינו תוצאות מעורבות.
אולטראסאונד
גלי אולטראסאונד לא פולשניות יכולות לגרום להרס תאי שומן הן באמצעות חום והן באמצעות אפקט מיקרומכאני על רקמה בעומק מסוים.
למרות שאולטראסאונד יכול להוות כנספח או תוספת לטיפולים שונים בצלוליט, היעילות שלו כטיפול יחידני סובל ממחסור בהוכחות מחקריות.
טכניקת Subcision
סאבסישן הנה טכניקה ניתוחית לטיפול בצלוליט, הטוענת לתיקון המבנה האנטומי של השומן התת עורי אשר מייצר את הצלוליט, על ידי ניתוק רקמת החיבור אשר מחזיקה את אונות השומן. בטכניקת ה- Subcision , לאחר הזרקת חומר הרדמה, מחדירים מחט בעובי 16 או 18 לתוך שכבת השומן התת עורית אשר משמשת לשם חיתוך רקמת החיבור השומנית.
ניסוי קליני על טכניקת הSUBCISION אשר נערך על ידי Hexsel ו-Mazzuco, על 232 משתתפים עם צלוליט קליני הראה שביעות רצון בקרב המטופלים . אך בהעדר קריטריונים אוביקטיבים להערכת השיפור, הערך המחקרי הנו מוגבל.
טכניקת הסובסישן עשויה לשפר את אפקט העור המדובלל אשר ניתן לחזות בו באזורים הנוטים לצלולייט. עם זאת ,היעילות ארוכת הטווח של הסובסישן עדיין שנויה במחלוקת.
מזותרפיה
מזותרפיה הנה טכניקה המערבת זעיר פולשנות, העושה שימוש בהזרקה של חומרים שונים אל תוך השכבה השומנית התתעורית, בכדי להמיס את השומן.
טכניקת המזותרפיה מישמת סדרה של זריקות אל מתחת לשכבת העור. התמיסות המוזרקות מכילות תרכובות כגון מתילקסנטינים (כמו קפאין) אשר גורמים לליפוליזה (פירוק שומן), הורמונים, אנזימים, תמציות צמחים, ויטמינים, מינראלים וחומרים ביואקטיבים אחרים, כולם בכמות מיקרוסקופית.
למרות ה"אטרקציה" של חומרים אלו אשר יש טוענים כי הם בעלי אפקט מצעיר ושזריקות המזותרפיה ממיסות שומן, היעילות והבטיחות של טיפולים קוסמטים אלו נותרו שנויים במחלוקת וחסרים עדות מדעית מספקת, כיוון שרק מחקרים בודדים מאששים את התועלת של גישה זו.
החוסר בפרוטוקול מדויק של טיפול, התוצאה הלא צפויה והסיכון לתופעות לוואי מקומיות כולל אדמה (נפיחות), אקימוזיס (שינוי בצבע העור לאחר פגיעה בו), זיהום ומרקם עור לא רגיל, גרמו לחלק מהמטפלים להימנע מלנסות טכניקה זו.
קרבוקסיתרפיה
קרבוקסיתרפיה הנה החדרה עורית של פחמן דו חמצני או CO2 לטיפול בצלוליט (אדיפוסיטיס) ולשיפור מרקם העור. Brandi ואחרים, טיפלו ב-48 נשים אשר להם שומן צבור ,באמצעות CO2 . המחקר לא חשף תופעות לוואי משמעותיות. היעילות של הטיפול בפחמן דו חמצני אושר גם באמצעות נתונים היסטולוגיים וגם על ידי הקטנה בהיקפים של האזורים המטופלים. השיפור במיקרוסירקולציה הודגם באמצעות מדידה באמצעות לייזר דופלר.
טיפול בחומרים פרמקולוגיים מקומיים
חומרים פרמקולוגיים כדוגמת מתילקסנטינים, רטינואידים, חומצה לקטית ותמציות צמחיות כגון פפריקה, ג'ינג'ר, תה ירוק , נטען כי הם מאיצים זרימה למפאית, זקימה ורידית או שניהם ובכך תורמים לניקוז ורידי. עם זאת, שום מחקר רחב היקף לא הדגים עד כה את היעילות של כל אחד מטיפולים אלו. בנוסף לכך, הרבה מן המרכיבים בטיפול המקומי בצלוליט אינם ידועים דיים ולכן טומנים בחובם את הסיכון לתופעות לוואי, בעיקר אלרגיות, עלול לעלות.
פינוי תאי שומן בעקבות דיאטה או טיפול הצרת היקפים
שומן הנו הדרך של הטבעית של הגוף לשימור ואגירה של אנרגיה עודפת.
השומן מהווה דרך יעילה מאוד באגירת אנרגיה כיוון ששומן תופס מעט מאוד מקום ואינו נזקק להרבה מים כאשר הוא נאגר בתא שומן.
מכשירי אולטראסאונד בהם עושים שימוש בטיפולי הצרת היקפים , גורמים לשבירה מכאנית של ממברנות תאי השומן.
השאלה הנפוצה, העולה מייד הנה מה קורה עם השומן אשר נאגר לפני כן בתוך תאי השומן?
השומן אשר בתוך תאי השומן קיים בצורה של טריגליצרידים. מולקולה של טריגלצריד מורכבת מ-3 חומצות שומן המחוברות למבנה של גליצרול.
כאשר דופן תא שומן נקרע ונהרס, הטריגליצרידים משתחררים לתוך הנוזל הבין תאי אשר נמצא בין התאים.
כפי שהוכח כי טיפול בלחץ או סחיטה של הגפיים והגוף משפר מאוד את הניקוז הלימפטי, כך ברור כי פינוי מולקולות השומן מהנוזל הבין תאי יהיה יעיל במיוחד באמצעות הטיפול בקומפרסיה עם הלמפה פרס ובכך יעצים את תהליך ההרזיה והצרת ההיקפים.
נפיחות בזרוע הנה תסמין ידוע במקרים של לימפאדמה לאחר ניתוח כריתת שד, סיבוך נפוץ לאחר טיפול בקרצינומה בשד. הנפיחות מהווה הצטברות לא תקינה של חלבוני רקמה, EDEMA או בצקת וכן דלקת כרונית בקצות הגפה. מטופלות עלולות לסבול מכאב, תפקוד מוגבל בגפיים וכן ממגוון בעיות חברתיות ופסיכולוגיות עקב כך.
טיפולים להקטנת נפח והצרת היקפים
טיפולים להפחתת בצקת כוללים התערבות שיקומית כגון הרמת הגפה,עיסוי וכן לחץ חיצוני (קומפרסיה) המבוצעת באמצעות שרוול או מכנס או ג'קט ובאמצעות משאבות חכמות המספקות לחץ לסירוגין.
הטיפול בדליות או Varicose Veins מתחלק בדרך כלל ל-3 קבוצות עיקריות: התערבות ניתוחית, טיפול תרופתי וטיפול לא תרופתי. טיפולים ברגל נפוחה מתרכזים בעיקר בהפחתת הסמפטומים ופחות בריפוי ועושים שימוש בגישות תרופתיות וכאלה שאינן תרופתיות.
.jpg)
